פסיכולוגיה ואימון אישי

חרדה היא מצב פסיכולוגי רעועשבו אדם נמצא. אדם הנמצא בחרדה חש באיום רציונלי או לא רציונלי שמאיים על שלוות חיו, הדימוי העצמי שלו, אחד מקרוביו, ביתו או כל דבר אחר שחשוב לו. כאשר אדם פונה לפסיכולוג או פסיכיאטר, סביר להניח שהחרדה שלו אינה רציונלית ושהיא גורמת לקשיים בחיים שלו. הפרעה כגון פוביה שהיא פחד מאובייקט ספציפי שמעורר חרדה חזקה אצל האדם. האובייקט המדובר הוא בד"כ ספציפי מאד ולא מוכלל.

הפרעה נוספת היא OCD, שהיא הפרעה שבמהלכה ישנה חרדה חזקה אצל החולה שנרגעת רק לאחר ביצוע טקסים אובססיביים מסוימים, כגון נגיעה בקיר, ניקיון וכדומה.. או הפרעת פאניקה היא הפרעה בה האדם לוקה בהתקפי חרדה המלווים בהזעה, קשיי נשימה ועוד דברים רבים באמצע היום ללא שום גורם מקדים. הפרעה זו בד"כ מלווה ברצון של האדם להסתגר בביתו ולא לצאת. ההפרעות הללו אינן נעימות כלל לאדם, ומקשות מאד על חייו.

ויש עוד רבות כאלו.

לכן, אין פלא שהתפתחו טיפולים שונים ומגוונים, שמטרתם לעזור לאנשים הסובלים מחרדה. פסיכולוג יכול לעזור לאדם להקל על הסימפטומים מהם הוא סובל בשל דרכים. נכון להיום ישנו מגוון רחב של טיפולים אשר מתאימים כמעט לכל אדם. הטיפול הפסיכולוגי שנחשב למוצלח ביותר בבעיות חרדה, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. שמקנה לאדם שיטות להתמודדות עם החרדה ועוזר לו להבין למה הוא במצב הזה.

ישנם גם טיפולים תרופתיים שנחשבים לטובים יותר לטווח קצר, עם זאת לטיפול מתמיד בבעיה רצוי לבחור בפתרון אחר. טיפולים אלטרנטיביים שונים קיימים גם הם ויכולים לעזור לאדם הלוקה בחרדה.

באופן בסיסי מטרת הפסיכולוגיה היא לנסות ולהכניס חוקיות בהתנהגות האנושית. הפסיכולוגיה מבקשת לטעון שהתנהגות איננה מתרחשת באופן מקרי, אלא מתוך מערכת של חוקים. הבנת חוקים אלו, מאפשרת לנו לגזור גם ניבוי מסוים לגבי העתיד. כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בהיבטים אחרים של ההתנהגות, ומנסה להבין אותה מתוך מיקוד אחר. הפסיכולוגיה מחולקת למספר תת-תחומים:

פסיכולוג קליני – עוסק בניתוח ופתרון בעיות נפשיות והפרעות התנהגות.
פסיכולוגיה רפואית – עוסקת ברמה התאורטית, הקלינית והמחקרית בסוגיית יחסי הגומלין בין גוף לנפש, ובאופן ספציפי יותר בקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן.
פסיכולוגיה חברתית – עוסקת ביחסי הגומלין שבין הפרט וסביבתו, תוך התמקדות בפרט, (לעומת הסוציולוגיה אשר מתמקדת בסביבה החברתית).
פסיכולוגיה חינוכית – עוסקת בחקר תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית. תחום זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ובית הספר.
פסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית – עוסקת בדינמיקות ארגוניות הנובעות מהאינטרקציה בין החברים בארגון. חופפת במידה רבה עם פסיכולוגיה חברתית, אך מתמקדת ביישום. בין היתר עוסקת במוטיבציה, מנהיגות, עריכת בחינות מיון וקבלה לעבודה, ייעוץ למפעלים ויעול שיטת העבודה.
פסיכולוגיה התפתחותית – מתמקדת במחקר השינויים ההתנהגותיים והנפשיים מילדות לבגרות כאשר ייעוץ זוגי מקצועי יכול לתרום רבות להצלת היחסים בין בני הזוג. פסיכולוג התפתחותי מטפל בבעיות התנהגותיות, חברתיות ונפשיות אצל ילדים ובמקביל מלווה את הורי הילד במהלך הטיפול.
פסיכולוגיה התנהגותית – עוסקת בתחומים שונים של התנהגות האדם מתוך הסתמכות על מדע ניתוח התנהגות. עוסקת גם בתחומים של ההתנהגויות על בסיס התניה רספונדנטית (רפלקסים, רגשות ותחושות) ובעיקר בהתנהגות אופרנטית – כל מגוון ההתנהגות המתפעלת של האדם, בכל הגילאים.
פסיכולוגיה קוגניטיבית – עוסקת בחקר תהליכים מנטליים בסיסיים, ביניהם תודעה, תפיסה, חשיבה, קשב, זיכרון אנושי, למידה וקבלת החלטות.
פסיכולוגיה הומניסטית – עוסקת במימד האנושי של הפסיכולוגיה וההקשר שלו להתפתחות התאוריה הפסיכולוגית.

להמשך קריאה »