כאשר דורה חזרה הביתה הייתה מאוד עייפה ונכנסה מיד לחדר מקלחון בדירה השכורה שלה. חזרה אחרי יום עבודה קשה ובדרך עצרה אצל הרופא כדי לדעת מה קרוה עם הבדיקות שעשתה לפני כמה ימים. הרופא היה עסוק והבטיח שיצלצל מאוחר יותר כדי להסביר על הבדיקות. בזמן ההמתנה פגשה את דורון, חבר מזמן של לימודים בית הספר ונזכרו איך הלכו ביחד לקולנו כדי לראות סרטים לילדים. עכשיו דורון לומד להיות פסיכולוג וסיפר שיש לו בעיה בריאותית. לא היה להם זמן לפרט אבל זה משהו קשור למחלת מעיי הדק שזה נקרא מחלת קרוהן שהיא מחלה לא הכי נעימה.

צלצל הטלפון ועל הקו הרופא שהתחיל להסביר על משמאות הבדיקות. לפי דעתו המצב לא בורר והיא צריכה לעשות אותם עוד פעם. לאחר המקלחת דורה התחילה לסדר את הדברים במטבח וחשבה ללכת לנוח קצת למרות שהשעה הייתה כבר כמעט 18. לא הכי טוב להיות לבד אחרי שהחתול יוסי נעלם. אבל אולי הוא יחזור כי באמת יש מצב בבית של דיכאון כללי שמרגישים אותו בכל פינה. איזה טוב יהיה אם מישהו יגיע לביקור.. עדיף בסופו של דבר במקום ללכת לישון מוקדם.
פתאום התחילו כאבי ראש חזקים שלא היו כאלה אף פעם. הלכה לחפש כדור נגד הכאבים. אין שום תרופה בבית. צריך להתלבש ולצאת מהבית כדי לקנות. טוב, נעשה זאת כי בלתי אפשר לסבול כך.

מאת: מירה תשובה
כולם מדברים על תת מודע כמשהו מאוד ערטילאי ומכיוון שכך, מאוד קשה לנו לראות או להבין עד כמה התודעה שלנו מורכבת ועד כמה זה משפיע על חיינו.
יש בנו את הכוח למגנט לעצמנו בדיוק כמו כוח המשיכה שפועל על כדור הארץ, ואכן אנו עושים זאת רק מבלי להבין הכיצד.
כולנו בעצם מתנהלים מאותם מקומות מוכרים וידועים. לרוב אנחנו מפתחים את ה- "נכון"
וה- "לא נכון" מתוך הנורמות החברתיות ומתוך סיטואציות שונות שנחרטות לנו בזיכרון ולא מתוך הנכון לנו או מתוך המציאות באמת.

כתוצאה מכך החיבור שלנו לעצמנו מתפוגג עם השנים ואנחנו בעצם מתנהלים מתוך המוכר והידוע לנו, מתוך שיפוט וידיעה קודמת ובדרך כלל נופלים וקמים באותם המקומות.

אנחנו מכירים את המקומות האלה ועולים ויורדים איתם כחלק מהחיים, בדרך כלל, בלי עצירות לחשיבה מה באמת קורה.
הורגלנו לתחרות וקידמה להשיג עוד ועוד ולהתקדם ובדרך כלל אנחנו לא עוצרים לשאול את עצמנו האם אנחנו באמת מאושרים ומהן המטרות האמיתיות שאליהן אנחנו באמת רוצים להגיע .
וכשאנחנו מחליטים לשנות, למגנט לנו משהו אחר, ברוב המקרים הכול חוזר חלילה וכלום לא משתנה. הכיצד?! הרי כילדים לא הרגשנו פחד ולא דאגות.

משה פלדנקרייז, ממציא שיטת פלדנקרייז, המציא שיטה שלמה המתבססת על כך שהרך הנולד, נולד עם כל היכולות. אם תשימו לב, התינוקות מפעילים את הגוף שלהם באופן טבעי בצורה יעילה עד כדי כך שזה מאפשר להם ליפול ולקום עשרות פעמים בלי להיפגע !!! גם אנחנו התחלנו מהמקום הזה.

התהליך הוא שאנחנו נולדים לעידן התום, הטהור, הנקי והזך, כשבשלב מסוים בסביבות גיל 5 נוצר מימד נוסף. עם השנים ועם הניסיון שאנו חווים ברמה היומיומית עם הסביבה, אנו מתחילים לאגור נתונים שהם בעצם תרגום אישי שלנו לדברים שמתרחשים סביבנו. כמו שפה נוספת שמוטמנת אצלנו בתודעה רק שאנו לא מודעים לה והיא הופכת להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו והתרגום הופך להיות מי שאנחנו!
נתונים אלה נשמרים אצלנו בתודעה, בדיוק כמו בזיכרון מחשב. ומכאן מתחילה מציאות של תרגום! מתוך מציאות זו תיווצר מציאות שתנהל אותנו שוב ושוב במהלך החיים. אנו בעצם מוצאים את עצמנו חיים במציאות מתוך "המציאות" שנוצרה דיכאון. ולכן, למרות שיש המון אינפורמציה לגבי המגנוט, הרי הוא "הסוד ", רובנו לא מצליחים למגנט לנו את החיים אותם היינו רוצים לחיות, כי בעצם המגנט המתרגם הרבה יותר חזק מהמגנט הטהור, הזך והאמיתי.
ולמה הכוונה: אם בילדות הרגשתי שמתייחסים לאחיי יותר מאשר אלי ורוב הזמן מדברים בשבחם וכשמדובר עלי זה בכעס ובגנות, ייתכן שאחד התרגומים יהיה שאני לא מוצלח ולכן לא מגיע לי כי… וזו הופכת להיות המציאות. ולכן, בכל פעם שאנסה למגנט לעצמי משהו אחר, טוב יותר, יצוץ התרגום שאומר לי כי אין מצב שאני אקבל משהו טוב כי אני לא מוצלח ולא מגיע לי כי… אני תמיד מופסד.
אין זה אומר שזאת באמת הייתה המציאות ששררה בבית. זה אומר שזהו התרגום אותו התודעה יצרה בדרך כזאת או אחרת ובו אנו משתמשים כידיעה קודמת לתרגם את המציאות העכשווית. מה שחשוב להבין זה שאין טוב או רע… זהו רק תרגום!!!
אם נבין שזהו התרגום שמנהל אותנו, ניתן יהיה לשנות את התרגום, בדיוק כמו החלפת נתונים במחשב כשמשהו שם לא עובד נכון, ובכל פעם שנכניס תרגום נוסף, נדע כבר להבחין האם מדובר בתרגום הישן או מציאות חדשה אמיתית ומקדמת!!!
מגנוט הוא משהו שקיים ואם נבין כיצד למגנט לחיינו בצורה נכונה, השמיים הם הגבול!!!
זהו הבסיס להבנת התרגום שנוצר בנו וכיצד הוא מתקשר למגנוט. בהמשך ננסה להבין כיצד ליצור מגנוט חיובי, כיצד ניתן לראות שהמגנוט עובד ומדוע ברוב המקרים בהם אנו ממגנטים, יוצא בדיוק ההיפך ואנו בעצם מאשררים את התרגום הישן והידוע שלנו.

מירה תשובה
מאסטר באימון אישי ומאמנת בכירה לניווט התודעה
http://www.mira-tshuva.dpages.co.il/

פסיכולוגים קליניים נחשבים כיום למומחים בפסיכותרפיה, ובדרך-כלל הם מוכשרים ומומחים באחד מארבעה תחומים עיקריים – טיפול פסיכודינמי, טיפול הומניסטי, טיפול התנהגותי וקוגניטיבי, וטיפול משפחתי או מערכתי.

לעתים קיים בלבול בין "פסיכולוגיה קלינית" לבין פסיכיאטריה. באופן כללי, לשתיהן יש מטרה משותפת של הקלה על מצוקה נפשית; אך פסיכיאטרים הם רופאים מוסמכים, שמורשים לרשום מרשמים לתרופות, וכך לטפל באופן רב ממדי – מנקודת מבט ביולוגית, פסיכולוגית וסוציולוגית. בפועל, פסיכיאטרים ופסיכולוגים קליניים עובדים לעתים קרובות בצוותי עבודה משותפים, עם מטפלים מתחומים אחרים כמו מרפאים בעיסוק או עובדים סוציאלים, כדי לסייע באופן רב ממדי לפתרון בעיות מורכבות של מטופל.

פסיכולוגים קליניים יכולים להציע מגוון שירותים מקצועיים, הכוללים:
מתן טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה)
ניהול ופירוש של הערכה ואבחון פסיכולוגיים
עריכת מחקר פסיכולוגי
עיסוק בהוראה (בדרך כלל באוניברסיטאות או מכללות)
פיתוח תכניות מניעה וטיפול
ייעוץ (בעיקר לבתי ספר ולעסקים)
ניהול תכניות
מתן עדות מומחה (פסיכולוגיה משפטית).

פסיכולוג קלינייכולים לעבוד עם יחידים, זוגות, משפחות, או קבוצות, במגוון מסגרות, כולל מסגרות פרטיות, בתי חולים, ארגונים לנפגעי נפש, בתי ספר, עסקים וארגונים ללא כוונת רווח.

פסיכולוגים קליניים יכולים להתמחות בתחום ספציפי. תחומי מומחיות שכיחים כאלו הם:

הפרעות נפשיות ספציפיות (כמו טראומה, התמכרות, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, קשיים בתפקוד המיני, דיכאון קליני, הפרעות חרדה, או פוביות).
הפרעות נוירופסיכולוגיות
טיפול בילדים ומתבגרים
ייעוץ זוגי ומשפחתי
פסיכולוגיה של הספורט
פסיכולוגיה משפטית
פסיכולוגיה רפואית
פסיכולוגיה ארגונית

כיום ידוע על מאות שיטות טיפול שונות ומגוונות. ברובן ככולן ישנה אינטרקציה כזו או אחרת בין המטפל למטופל. בכל שיטות הפסיכותרפיה המטפל מגיע בגישה נייטרלית, והוא נמצא בשביל המטופל, ולא מבקש לעצמו דבר. חשוב שייווצר יחס של אמון וקרבה בין המטפל למטופל. יחס כזה מבוסס על אמפתיה (דהיינו היכולת של המטפל להיכנס לעולמו של המטופל באופן מקבל ולהכיל אותו), והוא מאפשר למטופל חשיפה עצמית ופותח פתח לשינוי. יש טיפול זוגי שרצוי להתאים את שיטת הטיפול לסוג ההפרעה ולחומרתה, ואולם אנשי המקצוע חלוקים בדעותיהם בשאלה כיצד לעשות זאת, ועדיין לא נעשה מחקר מקיף המשווה את יעילותן של השיטות השונות. כיום נהוג שפסיכולוגים במיוחד בעלי ניסיון קליני רב, משלבים בטיפול אחד אלמנטים מטיפול אחר. לעתים יש גם שימוש בטכניקות נוספות כמו דמיון מודרך ומשחק תפקידים.

פסיכואנליזה
תאוריית הפסיכואנליזה שהגה ופיתח זיגמונד פרויד, ורוב שיטות הטיפול שבאו בעקבותיה, מבוססת על כך שלתודעה האנושית יש חלק לא-מודע שמפעיל ומנהיג את האדם. בשיטה זו מבצעים אנליזה של נפש האדם באמצעות העלאת חומרים מודחקים כדחפים ויצרים מהתת מודע אל המודע, והפגשת המטופל עימם תוך תיווכו של המטפל, כדי להביאו לשיווי משקל ואיזון. מתבצעת אנליזה של התפתחות היחסים והתנודות בעולמו של המטופל. פרויד קרא לשיטה זו 'ניקוי הארובות'. ביסוד השיטה עומדת התפיסה כי האדם מדחיק לתת המודע חומרים, כעובדות, זכרונות ותהליכים, שקשה לו להתמודד איתם וגורמים לו אי נוחות וחרדה. החומרים הללו לא קופאים אלא חיים ופועלים עליו והם המקור לנאורוזות שלו. תת-המודע לתפיסתו של פרויד, כולל את הדחפים הבסיסיים של האדם, ביניהם הדגיש בעיקר את יצר המין 'ארוס' ויצר התוקפנות או המוות 'טנטוס'. הטיפול נעשה כמה פעמים בשבוע בשכיבה על ספת טיפולים, כאשר המטפל יושב למראשותיו של המטופל. טיפול זה נמשך שנים רבות. וכיום הוא מפנה את מקומו לשיטות האחרות שהתפתחו ממנו.

באופן בסיסי מטרת הפסיכולוגיה היא לנסות ולהכניס חוקיות בהתנהגות האנושית. הפסיכולוגיה מבקשת לטעון שהתנהגות איננה מתרחשת באופן מקרי, אלא מתוך מערכת של חוקים. הבנת חוקים אלו, מאפשרת לנו לגזור גם ניבוי מסוים לגבי העתיד. כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בהיבטים אחרים של ההתנהגות, ומנסה להבין אותה מתוך מיקוד אחר. הפסיכולוגיה מחולקת למספר תת-תחומים:

פסיכולוג קליני – עוסק בניתוח ופתרון בעיות נפשיות והפרעות התנהגות.
פסיכולוגיה רפואית – עוסקת ברמה התאורטית, הקלינית והמחקרית בסוגיית יחסי הגומלין בין גוף לנפש, ובאופן ספציפי יותר בקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן.
פסיכולוגיה חברתית – עוסקת ביחסי הגומלין שבין הפרט וסביבתו, תוך התמקדות בפרט, (לעומת הסוציולוגיה אשר מתמקדת בסביבה החברתית).
פסיכולוגיה חינוכית – עוסקת בחקר תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית. תחום זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ובית הספר.
פסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית – עוסקת בדינמיקות ארגוניות הנובעות מהאינטרקציה בין החברים בארגון. חופפת במידה רבה עם פסיכולוגיה חברתית, אך מתמקדת ביישום. בין היתר עוסקת במוטיבציה, מנהיגות, עריכת בחינות מיון וקבלה לעבודה, ייעוץ למפעלים ויעול שיטת העבודה.
פסיכולוגיה התפתחותית – מתמקדת במחקר השינויים ההתנהגותיים והנפשיים מילדות לבגרות כאשר ייעוץ זוגי מקצועי יכול לתרום רבות להצלת היחסים בין בני הזוג. פסיכולוג התפתחותי מטפל בבעיות התנהגותיות, חברתיות ונפשיות אצל ילדים ובמקביל מלווה את הורי הילד במהלך הטיפול.
פסיכולוגיה התנהגותית – עוסקת בתחומים שונים של התנהגות האדם מתוך הסתמכות על מדע ניתוח התנהגות. עוסקת גם בתחומים של ההתנהגויות על בסיס התניה רספונדנטית (רפלקסים, רגשות ותחושות) ובעיקר בהתנהגות אופרנטית – כל מגוון ההתנהגות המתפעלת של האדם, בכל הגילאים.
פסיכולוגיה קוגניטיבית – עוסקת בחקר תהליכים מנטליים בסיסיים, ביניהם תודעה, תפיסה, חשיבה, קשב, זיכרון אנושי, למידה וקבלת החלטות.
פסיכולוגיה הומניסטית – עוסקת במימד האנושי של הפסיכולוגיה וההקשר שלו להתפתחות התאוריה הפסיכולוגית.