פסיכולוגים קליניים נחשבים כיום למומחים בפסיכותרפיה, ובדרך-כלל הם מוכשרים ומומחים באחד מארבעה תחומים עיקריים – טיפול פסיכודינמי, טיפול הומניסטי, טיפול התנהגותי וקוגניטיבי, וטיפול משפחתי או מערכתי.

לעתים קיים בלבול בין "פסיכולוגיה קלינית" לבין פסיכיאטריה. באופן כללי, לשתיהן יש מטרה משותפת של הקלה על מצוקה נפשית; אך פסיכיאטרים הם רופאים מוסמכים, שמורשים לרשום מרשמים לתרופות, וכך לטפל באופן רב ממדי – מנקודת מבט ביולוגית, פסיכולוגית וסוציולוגית. בפועל, פסיכיאטרים ופסיכולוגים קליניים עובדים לעתים קרובות בצוותי עבודה משותפים, עם מטפלים מתחומים אחרים כמו מרפאים בעיסוק או עובדים סוציאלים, כדי לסייע באופן רב ממדי לפתרון בעיות מורכבות של מטופל.

פסיכולוגים קליניים יכולים להציע מגוון שירותים מקצועיים, הכוללים:
מתן טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה)
ניהול ופירוש של הערכה ואבחון פסיכולוגיים
עריכת מחקר פסיכולוגי
עיסוק בהוראה (בדרך כלל באוניברסיטאות או מכללות)
פיתוח תכניות מניעה וטיפול
ייעוץ (בעיקר לבתי ספר ולעסקים)
ניהול תכניות
מתן עדות מומחה (פסיכולוגיה משפטית).

פסיכולוג קלינייכולים לעבוד עם יחידים, זוגות, משפחות, או קבוצות, במגוון מסגרות, כולל מסגרות פרטיות, בתי חולים, ארגונים לנפגעי נפש, בתי ספר, עסקים וארגונים ללא כוונת רווח.

פסיכולוגים קליניים יכולים להתמחות בתחום ספציפי. תחומי מומחיות שכיחים כאלו הם:

הפרעות נפשיות ספציפיות (כמו טראומה, התמכרות, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, קשיים בתפקוד המיני, דיכאון קליני, הפרעות חרדה, או פוביות).
הפרעות נוירופסיכולוגיות
טיפול בילדים ומתבגרים
ייעוץ זוגי ומשפחתי
פסיכולוגיה של הספורט
פסיכולוגיה משפטית
פסיכולוגיה רפואית
פסיכולוגיה ארגונית

כיום ידוע על מאות שיטות טיפול שונות ומגוונות. ברובן ככולן ישנה אינטרקציה כזו או אחרת בין המטפל למטופל. בכל שיטות הפסיכותרפיה המטפל מגיע בגישה נייטרלית, והוא נמצא בשביל המטופל, ולא מבקש לעצמו דבר. חשוב שייווצר יחס של אמון וקרבה בין המטפל למטופל. יחס כזה מבוסס על אמפתיה (דהיינו היכולת של המטפל להיכנס לעולמו של המטופל באופן מקבל ולהכיל אותו), והוא מאפשר למטופל חשיפה עצמית ופותח פתח לשינוי. יש טיפול זוגי שרצוי להתאים את שיטת הטיפול לסוג ההפרעה ולחומרתה, ואולם אנשי המקצוע חלוקים בדעותיהם בשאלה כיצד לעשות זאת, ועדיין לא נעשה מחקר מקיף המשווה את יעילותן של השיטות השונות. כיום נהוג שפסיכולוגים במיוחד בעלי ניסיון קליני רב, משלבים בטיפול אחד אלמנטים מטיפול אחר. לעתים יש גם שימוש בטכניקות נוספות כמו דמיון מודרך ומשחק תפקידים.

פסיכואנליזה
תאוריית הפסיכואנליזה שהגה ופיתח זיגמונד פרויד, ורוב שיטות הטיפול שבאו בעקבותיה, מבוססת על כך שלתודעה האנושית יש חלק לא-מודע שמפעיל ומנהיג את האדם. בשיטה זו מבצעים אנליזה של נפש האדם באמצעות העלאת חומרים מודחקים כדחפים ויצרים מהתת מודע אל המודע, והפגשת המטופל עימם תוך תיווכו של המטפל, כדי להביאו לשיווי משקל ואיזון. מתבצעת אנליזה של התפתחות היחסים והתנודות בעולמו של המטופל. פרויד קרא לשיטה זו 'ניקוי הארובות'. ביסוד השיטה עומדת התפיסה כי האדם מדחיק לתת המודע חומרים, כעובדות, זכרונות ותהליכים, שקשה לו להתמודד איתם וגורמים לו אי נוחות וחרדה. החומרים הללו לא קופאים אלא חיים ופועלים עליו והם המקור לנאורוזות שלו. תת-המודע לתפיסתו של פרויד, כולל את הדחפים הבסיסיים של האדם, ביניהם הדגיש בעיקר את יצר המין 'ארוס' ויצר התוקפנות או המוות 'טנטוס'. הטיפול נעשה כמה פעמים בשבוע בשכיבה על ספת טיפולים, כאשר המטפל יושב למראשותיו של המטופל. טיפול זה נמשך שנים רבות. וכיום הוא מפנה את מקומו לשיטות האחרות שהתפתחו ממנו.