כאשר דורה חזרה הביתה הייתה מאוד עייפה ונכנסה מיד לחדר מקלחון בדירה השכורה שלה. חזרה אחרי יום עבודה קשה ובדרך עצרה אצל הרופא כדי לדעת מה קרוה עם הבדיקות שעשתה לפני כמה ימים. הרופא היה עסוק והבטיח שיצלצל מאוחר יותר כדי להסביר על הבדיקות. בזמן ההמתנה פגשה את דורון, חבר מזמן של לימודים בית הספר ונזכרו איך הלכו ביחד לקולנו כדי לראות סרטים לילדים. עכשיו דורון לומד להיות פסיכולוג וסיפר שיש לו בעיה בריאותית. לא היה להם זמן לפרט אבל זה משהו קשור למחלת מעיי הדק שזה נקרא מחלת קרוהן שהיא מחלה לא הכי נעימה.

צלצל הטלפון ועל הקו הרופא שהתחיל להסביר על משמאות הבדיקות. לפי דעתו המצב לא בורר והיא צריכה לעשות אותם עוד פעם. לאחר המקלחת דורה התחילה לסדר את הדברים במטבח וחשבה ללכת לנוח קצת למרות שהשעה הייתה כבר כמעט 18. לא הכי טוב להיות לבד אחרי שהחתול יוסי נעלם. אבל אולי הוא יחזור כי באמת יש מצב בבית של דיכאון כללי שמרגישים אותו בכל פינה. איזה טוב יהיה אם מישהו יגיע לביקור.. עדיף בסופו של דבר במקום ללכת לישון מוקדם.
פתאום התחילו כאבי ראש חזקים שלא היו כאלה אף פעם. הלכה לחפש כדור נגד הכאבים. אין שום תרופה בבית. צריך להתלבש ולצאת מהבית כדי לקנות. טוב, נעשה זאת כי בלתי אפשר לסבול כך.

חרדה היא מצב פסיכולוגי רעועשבו אדם נמצא. אדם הנמצא במצב של חרדה חש באיום רציונלי או לא רציונלי שמאיים על שלוות חיו, הדימוי העצמי שלו, אחד מקרוביו, ביתו או כל דבר אחר שחשוב לו. כאשר אדם פונה לפסיכולוג  או פסיכיאטר, סביר להניח שהחרדה שלו אינה רציונלית ושהיא גורמת לקשיים בחיים שלו. הפרעה כגון פוביה שהיא פחד מאובייקט ספציפי שמעורר חרדה חזקה אצל האדם. האובייקט המדובר הוא בד"כ ספציפי מאד ולא מוכלל. כל הסיכויים שיצטרך טיפול פסיכולוגי במוקדם או במאוחר.
הפרעה נוספת היא OCD, שהיא הפרעה שבמהלכה ישנה חרדה חזקה אצל החולה שנרגעת רק לאחר ביצוע טקסים אובססיביים מסוימים, כגון נגיעה בקיר, ניקיון וכדומה.. או הפרעת פאניקה היא הפרעה בה האדם לוקה בהתקפי חרדה המלווים בהזעה, קשיי נשימה ועוד דברים רבים באמצע היום ללא שום גורם מקדים. הפרעה זו בד"כ מלווה ברצון של האדם להסתגר בביתו ולא לצאת. ההפרעות הללו אינן נעימות כלל לאדם, ומקשות מאד על חייו.
ויש עוד רבות כאלו.
לכן, אין פלא שהתפתחו טיפולים שונים ומגוונים, שמטרתם לעזור לאנשים הסובלים מחרדה. פסיכולוג יכול לעזור לאדם להקל על הסימפטומים מהם הוא סובל בשל דרכים. נכון להיום ישנו מגוון רחב של טיפולים אשר מתאימים כמעט לכל אדם. הטיפול הפסיכולוגי שנחשב למוצלח ביותר בבעיות חרדה, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. שמקנה לאדם שיטות להתמודדות עם החרדה ועוזר לו להבין למה הוא במצב הזה.
ישנם גם טיפולים תרופתיים שנחשבים לטובים יותר לטווח קצר, עם זאת לטיפול מתמיד בבעיה רצוי לבחור בפתרון אחר. טיפולים אלטרנטיביים שונים קיימים גם הם ויכולים לעזור לאדם הלוקה בחרדה.

בתחושה שלי רוב החיים ישבתי בחדר סגור ,מתבוננת במראה שמולי וחושבת שמה שאני רואה זה אני.אלו החיים שלי . אם כך,מדוע הייתה לי תחושת החמצה ?!.
כל הזמן הרגשתי שיש שם עוד משהו ואני לא מצליחה להבין מהו . לפעמים זה הזכיר לי חדר חקירות .
בתוך החדר, נמצאת מראה המאפשרת לי להתבונן בעצמי.
אני מודעת ויודעת שיש משהו מחוץ לחדר, מעבר למראה, אבל נוח לי פה.
ולמרות שתמיד ידעתי שברגע שיהיה לי את האומץ לקום ולעשות את הצעד, תהיה לי תחושת הקלה, משהו מנע ממני לצאת מהחדר, לצאת מהנוחות, מהמוכר והידוע.

על מנת ליצור בהירות מתוך הבלגן, עלינו להתחיל לברור ולהתבונן בכל מה שאגרנו בתוכנו במהלך השנים.
בואו נדמיין לעצמנו מחסן ישן שעם השנים, התמלא אבק וקורי עכביש.
על מנת להתחיל לעשות סדר, עלינו קודם כל להסכים להיכנס לתוך המחסן/הבלגאן.
להתחיל להוציא רהיט רהיט החוצה, לבדוק את הרהיט ולהחליט עד כמה הוא נחוץ לנו בשלב זה של חיינו.
בעצם, להתבונן בתכולה שצברנו ולהבין את הכובד והמשמעות של זה בחיינו.
מכאן אנו בעצם מאפשרים לעצמנו את האיוורור .
בשלב זה מתחילה להיווצר בהירות ומתחיל להתעורר אצלנו משהו מוכר ורדום, אמיתי ונקי המאפשר לנו לראות מה יש מעבר למראה, מעבר למה היינו מסוגלים לראות עד עתה.

אז אם עד היום ניסית לעשות סדר ונעשה לך יותר בלעגן ,
תתבונן בבלעגן, תכיר אותו, תסכים לטרוף את כל  הקלפים ואז תתחיל לעשות סדר.
והפעם ממקום אחר. מקום נקי, מקום שנמצא בתוך תוכך שעד היום לא העזת לגשת לשם
כי פחדת או חששת.
תחושת הסיפוק אחרי פיזור הערפל ,כשפתאום אתה מבין שהנה סוף סוף
אתה שוב מחובר לעצמך ,היא משהו שלא ניתן לתאר במילים והדבר הכי קרוב שיכול להמחיש את התחושה זה אם תצליחו לדמיין לעצמכם שחזרתם לילדות..

נכתב ע"י מירה תשובה ,
מאסטר באימון אישי ומאמנת בכירה לניווט התודעה .

(מאמרים נוספים ניתן לקרוא באתר מאמרים בסיווג אימון אישי) http://www.mira-tshuva.dpages.co.il/

מאת : מירה תשובה – 02.08.2005
הגעתי למסקנה שהחיים לא פשוטים וממש,אבל ממש לא קלים.
יש המון בעיות,מכל הכיוונים .כמעט כלום לא מסתדר ואולי כן מסתדר ואני לא יודעת…
אני תמיד מנסה לחשוב או אולי קל לי להאמין, שיש שם משהו למעלה בשמיים שמסדר אותנו כמו שחקנים איפה שצריך וכמו שצריך.מין מטריקס כזה.
הכול מתוכנן וכמעט שום דבר לא בידינו.זה די מהנה מצד אחד לחשוב כך.
מצד שני…די מתסכל .
תחשבו על זה רגע,אם בעצם הכול מתוכנן ושום דבר בעצם לא תלוי בנו,
אז למה להתאמץ בכלל? במילא אני לא יכול לעשות כלום.
מצד שני,לשבת בחיבוק ידיים לא ממש עוזר. לפחות לא לי.אני מרגישה חסרת אונים ובמקום הזה הכי קשה לי.כשאני מגיעה למבוי סתום,חוסר ברירה,אין מקום לתזוזה,ימינה,שמאלה,למעלה,למטה,"זה מה יש" ,שם אני נשברת.מתנפצת לרסיסים.אבל כמעט תמיד קמה לתחייה מחדש,חזקה יותר,בריאה יותר .

וכמובן שיש את ה"שיחה" שאתה בעצם בוחר לעצמך בעצם היותך מי שאתה,את החברים,המשפחה,העבודה ולכן היחיד  שאתה יכול לבוא אליו בטענות זה אתה ורק אתה.אז נראה לי שהמפתח הוא מודעות ובתור התחלה אולי אפילו לעשות כאילו אנחנו יכולה לעשות משהו.

מבחינתי כנראה כל שינוי הוא טראומטי ,אבל אני מסתגלת לכל בסיכומו של דבר ,זורמת, כי בסיכומו של דבר,הלחץ,העצבים, המועקה והאנרגיות המבוזבזות הם בזבוז של משאבים שאפשר היה לעשות איתם דברים הרבה יותר טובים,מועילים ובעיקר מהנים.
תחשבו על זה; כמה פעמים ביום אנחנו מתעצבנים ונחלשים לחינם?!

אם היינו לוקחים את כל זה ומפנים את האנרגיות האלה למקומות אחרים,אולי היינו מצליחים להפיק מזה הרבה יותר.אופטימיות היא דבר חשוב והאמונה/ההבנה שהכול קורה על מנת לאפשר לנו לגדול ולצמוח ,תחזק ותעזור בקטעים הקשים והאגרסיביים ביותר .

כרגע זה נראה מאוד מפחיד והרבה פחות מבטיח ממה שזה היה פעם.
ההיגיון שלי אומר שנראה שזאת מלחמה אבודה וצריך להרים ידיים כדי לא להתאכזב מהבאות משום שאם זה יישאר ככה,צריך להתארגן בהתאם  ולראות מה עושים מהרבה מאוד היבטים.
לפעמים אני מבקשת שדברים ישתנו לטובה ,אם לא בשבילי אז בשביל הסובבים אותי למרות שהיום אני מחדירה לעצמי טוב טוב לראש שמגיע לי.
הגעתי למסקנה שמי שלא חושב ומרגיש שמגיע לו,לא מגיע לו!
ולכן החלטתי לשנות את הגישה.

אני חושבת שנענשתי מספיק וכעת אני חושבת שהגיע הזמן שאני אקבל עזרה כדי לשנות את הדפוס חשיבה על מנת להגיע למקומות טובים יותר שהיום אני מבינה שהם מגיעים לי כמו לכל אחד אחר ואולי אפילו יותר.
אומרים שאחרי כ"כ הרבה סבל מגיעה תקופה טובה.כבר הרבה שנים שאני מרגישה בודדה ואולי מאז ומעולם.

למדתי הרבה ב -3 שנים האחרונות ואני מקווה שמה שלמדתי יתרום לי ויעזור לי לצמוח.
אני מבחינתי יעשה את המקסימום.אני יודעת שיש לי תפקיד גדול וחשוב.אני רק עדיין לא יודעת מהו .הזמן קצר והמלאכה מרובה .אז כדאי נצא לדרך יחד.

דבר המחברת :
המכתב אוטנטי לגמרי והוא נכתב מתוך מצוקה, חשש מהעתיד לבוא וחוסר אונים.הוא נכתב בכתב יד על מנת להשתחרר מהלחץ והמועקה בהם הייתי שרויה באותה בתקופה .ניתן להבחין בכך ע"י קריאת התוכן .

מאז ועד היום :
כיום לאחר שנתיים וחצי ולאחר קורס מאמנים לניווט התודעה
בביה"ס SUN VISION  כשמאחורי שעות רבות של אימונים אישיים סדנאות ומפגשי צמיחה ,אני מבינה שהחלונות הגבוהים האלה .. שכולם מדברים עליהם,הם החיים שלנו וכל מה שעלינו לעשות זה לבחור איך לחיות אותם ובעצם להחליט :האם אני נותן לחיים לנהל אותי או שאני יכול להיות חלק פעיל ועוצמתי במערכה הזאת ?

ואני שואלת את עצמי מדוע היה עלי לחכות כ"כ הרבה שנים כדי להבין את כל זה? כי חיכיתי למכה הקשה … ? כנראה שכן .
קשה ללמוד מניסיונו של האחר ובכל זאת,תחשבו על זה ואל תחכו למכה. הצטרפו אלי למסע המופלא .ליצור משהו אחר ממקום אחר.
קלילות,גמישות,אוורור והצלחה בכל תחומי החיים!!!
כל אחד יכול … הכול שאלה של נכונות .ותאמינו לי,זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נראה או נשמע.

מאת: מירה תשובה
כולם מדברים על תת מודע כמשהו מאוד ערטילאי ומכיוון שכך, מאוד קשה לנו לראות או להבין עד כמה התודעה שלנו מורכבת ועד כמה זה משפיע על חיינו.
יש בנו את הכוח למגנט לעצמנו בדיוק כמו כוח המשיכה שפועל על כדור הארץ, ואכן אנו עושים זאת רק מבלי להבין הכיצד.
כולנו בעצם מתנהלים מאותם מקומות מוכרים וידועים. לרוב אנחנו מפתחים את ה- "נכון"
וה- "לא נכון" מתוך הנורמות החברתיות ומתוך סיטואציות שונות שנחרטות לנו בזיכרון ולא מתוך הנכון לנו או מתוך המציאות באמת.

כתוצאה מכך החיבור שלנו לעצמנו מתפוגג עם השנים ואנחנו בעצם מתנהלים מתוך המוכר והידוע לנו, מתוך שיפוט וידיעה קודמת ובדרך כלל נופלים וקמים באותם המקומות.

אנחנו מכירים את המקומות האלה ועולים ויורדים איתם כחלק מהחיים, בדרך כלל, בלי עצירות לחשיבה מה באמת קורה.
הורגלנו לתחרות וקידמה להשיג עוד ועוד ולהתקדם ובדרך כלל אנחנו לא עוצרים לשאול את עצמנו האם אנחנו באמת מאושרים ומהן המטרות האמיתיות שאליהן אנחנו באמת רוצים להגיע .
וכשאנחנו מחליטים לשנות, למגנט לנו משהו אחר, ברוב המקרים הכול חוזר חלילה וכלום לא משתנה. הכיצד?! הרי כילדים לא הרגשנו פחד ולא דאגות.

משה פלדנקרייז, ממציא שיטת פלדנקרייז, המציא שיטה שלמה המתבססת על כך שהרך הנולד, נולד עם כל היכולות. אם תשימו לב, התינוקות מפעילים את הגוף שלהם באופן טבעי בצורה יעילה עד כדי כך שזה מאפשר להם ליפול ולקום עשרות פעמים בלי להיפגע !!! גם אנחנו התחלנו מהמקום הזה.

התהליך הוא שאנחנו נולדים לעידן התום, הטהור, הנקי והזך, כשבשלב מסוים בסביבות גיל 5 נוצר מימד נוסף. עם השנים ועם הניסיון שאנו חווים ברמה היומיומית עם הסביבה, אנו מתחילים לאגור נתונים שהם בעצם תרגום אישי שלנו לדברים שמתרחשים סביבנו. כמו שפה נוספת שמוטמנת אצלנו בתודעה רק שאנו לא מודעים לה והיא הופכת להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו והתרגום הופך להיות מי שאנחנו!
נתונים אלה נשמרים אצלנו בתודעה, בדיוק כמו בזיכרון מחשב. ומכאן מתחילה מציאות של תרגום! מתוך מציאות זו תיווצר מציאות שתנהל אותנו שוב ושוב במהלך החיים. אנו בעצם מוצאים את עצמנו חיים במציאות מתוך "המציאות" שנוצרה דיכאון. ולכן, למרות שיש המון אינפורמציה לגבי המגנוט, הרי הוא "הסוד ", רובנו לא מצליחים למגנט לנו את החיים אותם היינו רוצים לחיות, כי בעצם המגנט המתרגם הרבה יותר חזק מהמגנט הטהור, הזך והאמיתי.
ולמה הכוונה: אם בילדות הרגשתי שמתייחסים לאחיי יותר מאשר אלי ורוב הזמן מדברים בשבחם וכשמדובר עלי זה בכעס ובגנות, ייתכן שאחד התרגומים יהיה שאני לא מוצלח ולכן לא מגיע לי כי… וזו הופכת להיות המציאות. ולכן, בכל פעם שאנסה למגנט לעצמי משהו אחר, טוב יותר, יצוץ התרגום שאומר לי כי אין מצב שאני אקבל משהו טוב כי אני לא מוצלח ולא מגיע לי כי… אני תמיד מופסד.
אין זה אומר שזאת באמת הייתה המציאות ששררה בבית. זה אומר שזהו התרגום אותו התודעה יצרה בדרך כזאת או אחרת ובו אנו משתמשים כידיעה קודמת לתרגם את המציאות העכשווית. מה שחשוב להבין זה שאין טוב או רע… זהו רק תרגום!!!
אם נבין שזהו התרגום שמנהל אותנו, ניתן יהיה לשנות את התרגום, בדיוק כמו החלפת נתונים במחשב כשמשהו שם לא עובד נכון, ובכל פעם שנכניס תרגום נוסף, נדע כבר להבחין האם מדובר בתרגום הישן או מציאות חדשה אמיתית ומקדמת!!!
מגנוט הוא משהו שקיים ואם נבין כיצד למגנט לחיינו בצורה נכונה, השמיים הם הגבול!!!
זהו הבסיס להבנת התרגום שנוצר בנו וכיצד הוא מתקשר למגנוט. בהמשך ננסה להבין כיצד ליצור מגנוט חיובי, כיצד ניתן לראות שהמגנוט עובד ומדוע ברוב המקרים בהם אנו ממגנטים, יוצא בדיוק ההיפך ואנו בעצם מאשררים את התרגום הישן והידוע שלנו.

מירה תשובה
מאסטר באימון אישי ומאמנת בכירה לניווט התודעה
http://www.mira-tshuva.dpages.co.il/

אפשר להגיד על פסיכולוג שהוא מעריך, בודק  ובסופו של דבר מאבחן מצבו הבריאות הנפש של האדם. הדרך לעשות זאת תלויה במטרת הבדיקה / הערכה כאשר קיימות שיטות שונות רבות. נציין  כי הפסיכולוג יכול לעשות את ההבדל בין אדם בריא במונחים של בריאות (הנפש) ואדם חולה. בניגוד לפסיכיאטר המבחן באופן ספציפי  את הבעיה, הפסיכולוג מציע פרטים נוספים על התפקוד הפרט בתוך האבחון ומציעה ראה מורכבת יותר של אותו אדם.  לפנות לשירותיו של פסיכולוג הם לא באופן אוטומטי אומר כי אדם חולה נפש. הרבה פעמים אנשים נדרשים לבצע בדיקה פסיכולוגית בפעילויות כמו: נהיגת רכב, לעובדי משטרה, חינוך השגחה, תנועה, וכו'. יתר על כן, לפשט את הדברים, ניתן לומר כי פסיכולוג יכול לספק פרופיל אישיות, אבחון, תחזית או הערכה של מיומנויות שונות / היבטים פונקציונאליים של אדם בכל פעם.

פסיכולוג יכול לספק מידע הכרחי עבור אדם מסוים כדי להבין והכיר את עצמו טוב יותר וכך הוא יכול לשנות התנהגות בלתי הולמת. באמצעות ייעוץ זוגי יכול לשפר את התפקוד או הכרה עצמית של האדם. יש תרגילים וטכניקות הרפיה שיכולות להגדיל את הנוחות שלך ואת הגישה הנפשית של האדם ברגעים שונים. פסיכולוג הוא מומחה בפסיכולוגיה, אשר בוחן את התנהגויות נפשיות ותהליכים גופניים אחרים אצל בני אדם ובעלי חיים. פסיכולוגיה היא תחום נרחב שמכין פסיכולוג  להיות מומחה בתחום מסוים. פסיכולוג ממלא תפקידים שונים, בהתאם המומחיות וברמת אסטרולוגיה שלו בפסיכולוגיה. הפסיכולוג יכול להיות יועץ או מטפל בהתאם לרמת המקצועי תחת פיקוחו של התואר המקצועי בתחום זה. פסיכולוג יכול ליישם ולפרש בדיקות באמצעות שאלונים בתחום הקליני (פסיכולוג מטפל), או לבצע הערכות עבור העסקתם של עבדים.

מאת: מירה תשובה
המוח שלנו קולט 4 מיליארד פרטי מידע בשנייה, אבל אנו מודעים רק ל 2000 מהם.
אולם, מתוך 2000 פרטי המידע הללו, אנו מודעים רק לאלה הנוגעים לסביבה, לגופינו ולזמן שלנו.
פירוש הדבר הוא שהמציאות מתרחשת במוח כל הזמן. היא מקבלת את המידע אבל לא מפנימה אותו.
העיניים הן כמו עדשת מצלמה, אבל הסרט שמתקבל נמצא בעורף המוח והמוח מדפיס את מה שהוא מסוגל לראות.כלומר, הסרט היחיד שמוקרן במוח הוא מה שאנחנו מסוגלים לראות.
למעשה, אנו רואים רק את מה שאנחנו מאמינים כי הוא אפשרי.
אנו עורכים השוואות בין התבניות שכבר קיימות בתוכנו מכוח ההתניה.
ולכן, כל סיטואציה שמתרחשת נערכת במוחנו האחורי השוואה בין התבניות שכבר קיימות בתוכנו.
כפועל יוצא מכך, במידה ובעבר נפגענו מסיטואציה, הפעם הפחד ינהל אותנו ולא נוכל לצאת לפעולה.
יש משפט שאומר :ילד מרוב אור לא רואה את הפחד, ומבוגר מרוב פחד, לא רואה את האור.

התפיסה החומרית של ימינו גוזלת מאיתנו את הצורך להרגיש אחראים לחיינו.
שהרי למעשה, מה שמתרחש בתוכנו, יברא את מה שקורה מחוצה לנו.
האם ייתכן שאנחנו מותנים בחיי היום- יום שלנו באופן שבו אנו יוצרים לנו את חיינו עד כדי כך שהשתכנענו כי אין לנו כל שליטה? ה-"טריק" האמיתי להנאה מהחיים אינו להיות שותף לידע אלא שותף לתעלומה.

דוגמא מוחשית מהמציאות :
בשבת האחרונה לקחתי בפעם הראשונה את הכלבה שלי לחוף הים. היא גורה בת 9 חודשים, צעירה בגיל וקטנה במיימדים .
מניסיון העבר כשקילחתי אותה בביתי נאבקתי על מנת להשאיר אותה באמבטיה וזאת בלשון המעטה לא היה קל.
הבנתי שמים והיא, לא חברים. היא מפחדת. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בים.
הגענו לחוף, נכנסתי למים והיא החלה לבדוק את השטח. היו כמה ניסיונות להיכנס אחרי למים, הגיח גל שכמובן יותר גבוה ממנה ואופס, היא בורחת אחורנית לחוף המבטחים.
על מנת לנסות להפיג את החשש, הרמתי אותה לזרועותיי ונשאתי אותי למים הרדודים.  גם זה לא עזר.
הכלבה, מפחדת !
לאחר כמה ניסיונות כושלים,  אני צופה בה מקו המים ורואה שהיא החלה לרוץ אחרי ילד עם גלשן…
נכנסת ישר לתוך המים "המפחידים" והפלא ופלא, מתחילה לשחות !!!
היא לרגע שכחה מהכול.מהתבניות,מהמשוואות, מהפחד שניהל אותה. מה שהיא ראתה מול העיניים זה משחק.  ומשחק זה דבר כיפי ששווה לרדוף אחריו. מטרה נעלה.

אחרי כמה שניות, היא כמובן קלטה שהיא במים, שוחה, נבהלה וברחה לחוף. את המשחק החדש, הילד עם  הגלשן, היא לא הצליחה לתפוס אבל היא הצליחה להשתלט על הפחד.
מאותו רגע ואילך, חווית המים הפכה עבורה לדבר מענג ומשעשע.

כך גם אנחנו. המון פעמים אנו רוצים דבר מה. המון פעמים אנו מציבים לעצמנו מטרות.
אבל ברגע שאנו מתחילים לחשוב, לתהות, לראות את המציאות מתוך התבניות שלנו… הגלשן בורח ואנחנו…נשארים לבד על החוף.

על מנת לשנות את התבניות ולצאת לפעולה, עלינו להתבונן בתבניות, לזהות אותן, להתמודד עם ה " מציאות " ולהבין שזו בסה"כ תבנית/מציאות שאנו יצרנו ולכן גם ניתן לשנות אותה .
התמודדויות והתבוננויות אלו, משנות את חיינו ומאפשרות לנו לחיות בהוויה של שפע אין סופי.
זוויות הראייה שלנו מתרחבות ואנו מתחילים לאפשר לעצמנו לקלוט ולאחר מכן ליישם עוד ועוד אפשרויות.
חשוב לזכור, היקום מציע לנו שפע אין סופי.
על מנת לחיות את השפע, עלינו ללמוד להכיל אותו .
אחד הפרמטרים הכי חשוב בעולם האימון האישי הוא אימון להכשרה לשפע.
פרופ' ראנדי פאוש כתב בספרו ההרצאה האחרונה:
"מזל הוא כשההכנה פוגשת את ההזדמנות"
ואני אוסיף ואומר שמזל הוא כשההכנה פוגשת את ההזדמנות במקום את הפחד, החשש, התבנית הישנה.

מאת: מירה תשובה, מאמנת מוסמכת לניווט התודעה  miratsh@bezeqint.net

במשך השנים הכרתי והתנסיתי בהמון דברים שהיו אמורים לסייע לי להיפטר מעקבות העבר ולחיות את חיי באושר.
חלקם עזרו לתקופה מאוד מסוימת וחלקם היו סיפורי מעשיות שגרמו לי לעוגמת נפש ,למצוקות קשות ולחוסר אמונה בעצמי ובהצלחה שלי בחיים.
חיפשתי ללא ידיעה ברורה מה אני מחפשת.ידעתי שאני צריכה כיוונון.משהו שיעזור לי לחזור לעצמי,אדם עם שמחת חיים והמון אנרגיות .הבנתי שמשהו באיזון הפנימי שלי השתבש.משהו באנרגיות שלי התקלקל .
המשכתי בחיפושי עד שיום אחד הבנתי:
"הכלים בידיה ורק היא עצמה תוכל לראות ולעזור לעצמה."
פה בעצם לקחתי החלטה חשובה לעשות את הצעד הראשון לפיתחה של המנהרה על מנת למצוא את האור שייחלתי לראות.
חוסר האיזון שלי באותה תקופה ,הקשה מאוד את ההתאוששות שלי במצבים קשים.
אחד הצרכים שלי היה להתחבר לאינטואיציה שלי,לעצמי.
ידעתי על קיומה אך לא ידעתי איך להשתמש בה ככלי ממשי ולא הרגשתי שזה כלי מוחשי, וודאי .
בדיעבד כנראה שהצורך האמיתי היה להתחבר לעצמי .
וכך התוודעתי לעולם האימון/הניווט התודעתי .
פה החלה הדרך האמיתית אל האור,אל העוצמה ואל הכלים אשר יתנו לי את האפשרות לחיות את חיי בעוצמה,מתוך הנשמה שבי ללא הוקוס פוקוס ולטווח ארוך .
בפעם הראשונה בחיי מצאתי את עצמי מקבלת מתנות שכאלה.
התחלתי להאמין באיכויות שלי ומתוך כך  לבנות ולחיות את החיי על עפ"י איכויות אלו .

אחד הדברים שהכי חשוב לי לציין הוא שההתמדה בדרך מביאה לתוצאות ולשינויים הכי מדהימים שאי פעם חוויתי. הרגשה של הקלה כמעט תמידית.
גם אם יש נפילות, הן הולכות ונעשות הרבה יותר קלות וחסרות משמעות מאי פעם.הרבה יותר קל .הוויה של קלילות וחופש.
זה לא נעלם ,זה רק הולך ונעשה יותר קל .
זה לא הוקוס פוקוס להצליח לעלות על הדרך המובילה אל האור ולכן זה לא הוקוס פוקוס לצנוח ממנה לבור האפור והחשוך שהייתי בו בתחילת התהליך .
זה נוגע לכל תחומי החיים.לא חשוב מאיזה נקודה תתחיל, הכול שם והכול חוזר על עצמו בכל תחומי חייך .
מי שאתה,קיים בכל התחומים ובכל מקום.
זה כוחו של התת מודע  וזוהי יכולת הניווט התודעתי!!!

מאת: מירה תשובה, מאמנת מוסמכת לניווט התודעה  miratsh@bezeqint.net

המוח שלנו קולט 4 מיליארד פרטי מידע בשנייה, אבל אנו מודעים רק ל 2000 מהם.

אולם, מתוך 2000 פרטי המידע הללו, אנו מודעים רק לאלה הנוגעים לסביבה,לגופינו ולזמן שלנו.

פירוש הדבר הוא שהמציאות מתרחשת במוח כל הזמן.היא מקבלת את המידע אבל לא מפנימה אותו.

העיניים הן כמו עדשת מצלמה, אבל הסרט שמתקבל נמצא בעורף המוח והמוח מדפיס את מה שהוא מסוגל לראות.כלומר, הסרט היחיד שמוקרן במוח הוא מה שאנחנו מסוגלים לראות.

למעשה, אנו רואים רק את מה שאנחנו מאמינים כי הוא אפשרי.

אנו עורכים השוואות בין התבניות שכבר קיימות בתוכנו מכוח ההתניה.

ולכן ,כל סיטואציה שמתרחשת נערכת במוחנו השוואה בין התבניות שכבר קיימות בתוכנו.

כפועל יוצא מכך, במידה ובעבר נפגענו מסיטואציה מסוימת הפעם, הפחד ינהל אותנו ולא נוכל לצאת לפעולה .

ילד מרוב אור לא רואה את הפחד, ומבוגר מרוב פחד, לא רואה את האור.

התפיסה החומרית של ימינו גוזלת מאיתנו את הצורך להרגיש אחראים לחיינו.

שהרי למעשה, מה שמתרחש בתוכנו, יברא את מה שקורה מחוצה לנו.

האם ייתכן שאנחנו מותנים בחיי היום- יום שלנו באופן שבו אנו יוצרים לנו את חיינו עד כדי כך שהשתכנענו כי אין לנו כל שליטה? ה-"טריק" האמיתי להנאה מהחיים אינו להיות שותף לידע אלא שותף לתעלומה.

דוגמא מוחשית מהמציאות :

בשבת האחרונה לקחתי בפעם הראשונה את הכלבה שלי לחוף הים. היא גורה בת 9 חודשים, קטנה .

כשקילחתי אותה בביתי נאבקתי על מנת להשאיר אותה באמבטיה וזה בלשון המעטה לא היה קל. הבנתי שמים והיא, לא חברים. היא מפחדת. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בים.

הגענו לחוף,נכנסתי למים והיא התחילה לבדוק. ניסתה להיכנס אחרי, הגיח גל שכמובן יותר גבוה ממנה ואופס, היא בורחת אחורנית.

על מנת לנסות להפיג את החשש, הרמתי נשאתי אותה בזרועותיי למים הרדודים. גם זה לא עזר.

הכלבה,מפחדת .

לאחר כמה ניסיונות כושלים, אני צופה בה מהמים וקולטת שהיא רצה מהחוף אחרי ילד עם גלשן…

ונכנסת ישר לתוך המים "המפחידים" והפלא ופלא, מתחילה לשחות !!!

היא לרגע שכחה מהכול.מהתבניות,מהמשוואות, מהפחד שניהל אותה. מה שהיא ראתה מול העיניים זה

משחק. ומשחק זה דבר כיפי ששווה לרדוף אחריו. מטרה נעלה.

אחרי כמה שניות, היא כמובן קלטה שהיא כבר שוחה במים וברחה לחוף. את המשחק החדש, הילד עם  הגלשן היא לא הצליחה לתפוס אבל היא הצליחה להשתלט על הפחד.

מאותו רגע ואילך, חווית המים הפכה עבורה לדבר מענג ומשעשע.

כך גם אנחנו. המון פעמים אנו רוצים דבר מה. המון פעמים אנו מציבים לעצמנו מטרות.

אבל ברגע שאנו מתחילים לחשוב, לתהות, לראות את המציאות מתוך התבניות שלנו… הגלשן בורח ואנחנו…

נשארים לבד על החוף.

על מנת לשנות את התבניות ולצאת לפעולה, עלינו להתבונן בתבניות, לזהות אותן, להתמודד עם ה " מציאות "

ולהבין שזו בסה"כ תבנית/מציאות שאנו יצרנו ולכן גם ניתן לשנות אותה .

התמודדויות והתבוננויות אלו, משנות את חיינו ומאפשרות לנו לחיות בהוויה של שפע אין סופי.

מאת: מירה תשובה, מאמנת מוסמכת לניווט התודעה  miratsh@bezeqint.net

הפחד מהשינוי משתק אותנו כשבעצם כל שנדרש הוא התבוננות ושינוי זווית החשיבה
ממעכב למקדם.
קיבלתי הבוקר כתבה במייל עם הכותרת : עשר דרכים להתחתן עם האדם הלא נכון ….קראתי אותה והחלטתי לשתף אתכם בחוויה האישית שלי .

התבונתי על הפרמטרים מהכתבה ,התבוננתי על העבר ועל ההווה בחיי האישיים.
יכולתי לראות שבעבר הבחירות שלי לגבי בני זוג ובכלל יצרו את התמודדויות מאוד חזקות עם עצמי .
במקום להאשים את כל העולם ואישתו בחרתי להתבונן בעצמי ולראות איזה זווית אני בוחרת לשנות בחיים שלי כדי להתחיל לכבד ולאהוב את מי שאני ומה שאני .
לשם כך בחרתי לי מאמנת אישית והתחלנו לשחק משחק חדש .
להכיר את התרגומים האישיים שלי לסיטואציות ולעצמי .
לראות מה מפעיל אותי ומשם לשנות את הזווית חשיבה ולקחת את זה למקום המקדם, ליצירת אמונות מקדמות ולהתחיל לחיות בהוויה שונה,חדשה, מתוך מי שאני !!!

בשילוב עם כלי האימון האישי יכולתי לראות שהאוטומט שלי היה לשים את עצמי במקום השני, להתחשב בבן הזוג ולבטל את הצרכים שלי .
לחזור מפגישה ולהתחיל למלל לעצמי מה היה שם ומה יכולתי לעשות יותר טוב כדי להצליח יותר ,איפה הייתי לא בסדר …
וכמובן שהביטחון העצמי שלי היה בקרקעית האוקיינוס !!! עלה נידף ברוח !!!
אז כמובן שיכולתי להאשים את הגורל ,המזל ,ההורים שלי ,האחים שלי או את אלוהים …
במקום להאשים בחרתי להתבונן ולרכוש ארגז כלים משלי.

כיום אני בעצמי מאמנת אישית וחברי הקרובים אומרים שהשינוי שחל בי מתבטא מבפנים ומבחוץ. אני רכה יותר נעימה יותר מכילה ומקשיבה .
הנתינה שלי הפכה ממקור של ריצוי למקור של סיפוק ואהבה .
אני אוהבת את עצמי ואוהבת את הסובבים אותי .אני נהנית מזה והם נהנים מזה פי כמה .
כשלי טוב , לאחרים טוב אבל קודם כל יצרתי שיהיה לי טוב ושאני יאהב את עצמי .
היום אני מבינה שכשחיים מתוך אהבה עצמית ,קיימת האהבה לאחר .
כשחיים מתוך אהבה עצמית ,הנתינה היא ממקום אחר .
כשחיים מתוך אהבה עצמית לא מבזבזים אנרגיה על לחשוב מה הייתי יכולה לעשות אחרת כדי ש… אלא פשוט לחיות מתוך מי שאני ולהרגיש ולדעת בוודאות שזה הכי טוב שיש !!!
כיום אני מתנהלת מתוך הארגז כלים אותו רכשתי במהלך השנים ע"י אימונים אישיים ומעבירה אותו הלאה כמאמנת ומתאמנת .המתאמנים שלי ואני משדרגים את חיינו משבוע לשבוע והשמיים הם הגבול .
לחיות את החיים מה- מקדמים ,הוא תהליך מרתק וזהו משחק החיים אותו ובו אנחנו בוחרים היכן אנחנו מציבים את עצמנו; בחולשה או בעוצמה .

על מנת לגעת ב – TOP עלינו לבחור להיות  שם .
להתמסר לתהליך וליצור את ה-יש מאין …
מומלץ בחום ואהבה .

מירה תשובה ,
מאסטר באימון אישי ומאמנת בכירה לניווט התודעה .

http://www.mira-tshuva.dpages.co.il/

(מאמרים נוספים ניתן לקרוא באתר מאמרים בסיווג אימון אישי)