מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיפול פסיכולוגי (בלועזית: פסיכותרפיה) הוא טיפול במשברים, בהפרעות ובמצוקות נפשיות באמצעים פסיכולוגיים. רוב שיטות הטיפול נעשות באמצעות שיחות וקשר מילולי בין המטפל למטופל. המטפלים בטיפולים אלה נקראים פסיכותרפיסטים. הם יכולים להיות פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאלים ובעלי מקצועות טיפוליים אחרים
מבוא
כיום ידוע על מאות שיטות טיפול שונות ומגוונות. ברובן ככולן ישנה אינטרקציה כזו או אחרת בין המטפל למטופל. בכל שיטות הפסיכותרפיה המטפל מגיע בגישה נייטרלית, והוא נמצא בשביל המטופל, ולא מבקש לעצמו דבר. חשוב שייווצר יחס של אמון וקרבה בין המטפל למטופל. יחס כזה מבוסס על אמפתיה (דהיינו היכולת של המטפל להיכנס לעולמו של המטופל באופן מקבל ולהכיל אותו), והוא מאפשר למטופל חשיפה עצמית ופותח פתח לשינוי. רצוי להתאים את שיטת הטיפול לסוג ההפרעה ולחומרתה, ואולם אנשי המקצוע חלוקים בדעותיהם בשאלה כיצד לעשות זאת, ועדיין לא נעשה מחקר מקיף המשווה את יעילותן של השיטות השונות. כיום נהוג שפסיכולוגים במיוחד בעלי ניסיון קליני רב, משלבים בטיפול אחד אלמנטים מטיפול אחר. לעתים יש גם שימוש בטכניקות נוספות כמו דמיון מודרך ומשחק תפקידים.
פסיכואנליזה
תאוריית הפסיכואנליזה שהגה ופיתח זיגמונד פרויד, ורוב שיטות הטיפול שבאו בעקבותיה, מבוססת על כך שלתודעה האנושית יש חלק לא-מודע שמפעיל ומנהיג את האדם. בשיטה זו מבצעים אנליזה של נפש האדם באמצעות העלאת חומרים מודחקים כדחפים ויצרים מהתת מודע אל המודע, והפגשת המטופל עימם תוך תיווכו של המטפל, כדי להביאו לשיווי משקל ואיזון. מתבצעת אנליזה של התפתחות היחסים והתנודות בעולמו של המטופל. פרויד קרא לשיטה זו 'ניקוי הארובות'. ביסוד השיטה עומדת התפיסה כי האדם מדחיק לתת המודע חומרים, כעובדות, זכרונות ותהליכים, שקשה לו להתמודד איתם וגורמים לו אי נוחות וחרדה. החומרים הללו לא קופאים אלא חיים ופועלים עליו והם המקור לנאורוזות שלו. תת-המודע לתפיסתו של פרויד, כולל את הדחפים הבסיסיים של האדם, ביניהם הדגיש בעיקר את יצר המין 'ארוס' ויצר התוקפנות או המוות 'טנטוס'. הטיפול נעשה כמה פעמים בשבוע בשכיבה על ספת טיפולים, כאשר המטפל יושב למראשותיו של המטופל. טיפול זה נמשך שנים רבות. וכיום הוא מפנה את מקומו לשיטות האחרות שהתפתחו ממנו.
טיפול פסיכודינמי
המפורסמת מבין שיטות הטיפול היא השיטה הפסיכודינמית, שמקורה בפסיכואנליזה או טיפול זוגי. לפי הפסיכואנליזה, המבוססת על תורתו של זיגמונד פרויד, הפרעה נפשית היא ביטוי להתרחשויות נפשיות עמוקות, על פי רוב בלתי מודעות, הקשורות בעברו של האדם. באמצעות העלאת אסוציאציות חופשיות על ידי המטופל, נעשה ניסיון לחשוף את הקונפליקטים העמוקים שלו, בהנחה שהבנתם תביא לידי היעלמות ההפרעה.
המטפל בעיקר מאזין, ולעתים הוא מפרש את הדברים, בדרך כלל באמצעות ניתוח של ה"העברה" (Transference) ו"העברה נגדית". ההעברה מוגדרת כהעתקת יחס רגשי מודחק שחש המטופל כלפי אדם משמעותי בעברו – אל המטפל. ניתוח זה משמש אמצעי להבנת היחסים והקשרים הבין אישיים שייצר ויוצר המטופל במהלך חייו.
בדומה לטיפול בגישה הפסיכואנליטית, נמשך הטיפול בשיטת הפסיכותרפיה הפסיכודינמית מספר שנים. אולם להבדיל מפסיכואנליזה, בשיטה זו נפגשים המטפל והמטופל על פי רוב פעם אחת בשבוע בלבד, ולא שלוש עד ארבע פגישות שבועיות כמקובל בשיטה הפסיכואנליטית. כמו כן, מרבית הטיפול נעשה בישיבה, אחד מול השני, ולא כאשר המטופל שוכב על ספה כנהוג בפסיכואנליזה. לעתים, כאשר המטרה היא טיפול בנושא ממוקד אחד ניתן להשתמש ב"פסיכותרפיה קצרת מועד" הנמשכת 12 עד 20 פגישות בלבד.
טיפולים התנהגותים וקוגניטיביים
זהו מקבץ של הפסיכותיראפיות שיעילותן הוכחה. טיפול זה מקובל מאוד למן שנות השמונים של המאה ה-20. הוא נקרא על שם שני מרכיביו העיקריים הטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי (CBT – Cognitive Behavioral Therapy) ומיוחד בפרוטוקולים טיפוליים המחייבים את המטופל לאימון ולשיעורי בית ואת המטפל לביצוע הטיפול הממוקד בתוצאה הרצויה. טיפול זה הוכח כיעיל נגד דיכאון והפרעות חרדה שונות (פוביות, הפרעה כפייתית ועוד).
טיפול התנהגותי
בבסיס הטיפול ההתנהגותי (ביהיביוריסטי) עומדת ההנחה, שכל ביטוי של התנהגות בלתי מסתגלת, אינו אלא הרגל שנרכש בעבר. באמצעות התאמת מערך של התניות או חיזוקים (ראו למידה) ניתן להביא לידי הכחדת הרגליו הבלתי רצויים של המטופל ורכישת הרגלים אחרים, רצויים, במקומם. בשיטה זו המטפל הוא מתכנן פעיל של מערך הלמידה, ואינו מאזין ומפרש בלבד. ניתוח העבר או סיבת ההפרעה נחשב תפל בעיצוב ההתנהגות בהווה.
טיפול קוגניטיבי
שיטה טיפול של הפסיכותרפיה קוגניטיבית – היא טיפול מובנה, קצר מועד, שמטרתו שינוי האופן בו המטופל תופס את עצמו ואת העולם. השיטה גורסת "שאם האדם לא מרגיש טוב – סימן שהוא לא חושב טוב" המטפל מזהה את העיוותים הקוגניטיביים ודפוסי החשיבה הנוקשים האחראים לשימור הסימפטומים, ומציע סכימה אלטרנטיבית גמישה יותר. המטפל מלמד את המטופל ליירט את המחשבות האוטומטיות השיפוטיות ואת התויות שהאדם הדביק לעצמו ולשנות או לעדן אותן או ללמד לחיות איתן, במידה ואין בהן עיוות. בשיטה זו מושם דגש על כאן ועכשיו, וניתנים למטופל "שיעורי בית".
אנליזה אקזיסטנציאלית
מייצג השיטה האקסיסטנציאליסטית בפסיכולוגיה, תלמידו של פרויד, ויקטור פראנקל, ניצול השואה שפיתח את שיטת הלוגותרפיה. בשיטה זו התפיסה היא שהאדם איננו מחפש עונג, כבוד או רוצה להגיע לשיווי משקל, אלא בראש ובראשונה פשר ומשמעות לחייו ולקיומו. הדגש מועבר מהעולם אל האדם, ומהביוגרפיה של האדם אל ראייתו ותפיסתו את העולם. הנורא מכל על פי תפיסה זו לאדם, הוא לחיות חיים חסרי פשר ותכלית.
הלא מודע הורחב גם למימד הרוחני: האדם מדחיק אמונות, תפיסות רוחניות ותפיסות דתיות שלא נוחות לו ולא רק דחפים ויצרים. האדם אינו זירה של מנגנוני תגובה פסיכולוגיים או 'קוף עירום' אלא אישיות ייחודית בעלת מצפון, רצון חופשי ויכולות אנושיות נוספות, שיכול להתעלות מעל עצמו ותנאי קיומו, באמונה, באהבה ובהומור. שיטה זו מדגישה את מותר האדם ואת החירות והאחריות של האדם עצמו, לעיצוב עולמו הפנימי ולבחירותיו בחיים. בניגוד לשיטות שעוסקות בחויות מעברו של האדם, לשיטה זו חשובה הפרשנות הסובייקטיבית שהאדם נותן לחייו בהווה. בשיטה נבחנות תפיסותיו ואמונותיו של האדם במטרה לגשש איתו אחר משמעות או משמעויות, שיפיגו את התסכול הקיומי שלו יתנו טעם לחייו, ויקנו לו מבט אופטימי על החיים, למרות הטרגדיה של האדם: סבל, אשם ומוות.
גישה זו מעמידה במרכז שיטתה שלוש יסודות: א. האמונה כי הדבר הבוער ביותר לאדם הוא לגלות פשר לחיים וכי אדם שאיבד תקווה למצוא משמעות לחייו מעדיף להתאבד. ב. שהחיים מלאי פשר וצופנים בתוכם מעצם הוויתם, עשרות אלפי משמעויות שונות ודינמיות, והם כמו כתב חידה גדול שהאדם צריך לפענח ולתת להם תשובה באמצעות מעשיו. ג. לאדם יש רצון חופשי וחירות מחשבתית לא להיות כבול למחשבותיו, לעצב מחדש את גישותיו באופן חיובי ואופטימי, שממלא אותו באנרגיה וחיוניות, אף כאשר הוא לכוד בסיטואציות קשות, ואף כאשר מבחינה נפשית הוא חולה בפסיכוזה כזו ואחרת.
טיפול הממוקד במטופל
שיטת טיפול אחרת, "פסיכותרפיה המרוכזת באדם" (המכונה גם Non-Directive Therapy), מבוססת על תורתו של קרל רוג'רס. בשיטה זו משדר המטפל למטופל יחס של קבלה מלאה והעדר שיפוט על התנהגותו, ומשקף את הנאמר בלי לפרש דבר. יחס זה אמור לתקן את המעוות באישיותו של המטופל ולשחרר את פוטנציאל ההתפתחות העצמית שלו, באופן שיוכל לבחור בעתיד בחירה נכונה בין האפשרויות העומדות לפניו ויגיע לידי הגשמה עצמית. שיטת טיפול זו הייתה מאוד פופולרית כאלטרנטיבה לטיפול פסיכודינמי בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים.
טיפולים זוגיים וקבוצתיים
מתוך השיטות המוזכרות לעיל, ומשילובן, התפתחו שיטות טיפול רבות. במקורה נועדה הפסיכותרפיה למטופל אחד בלבד (שיטות פרטניות), אולם לימים פותחו גם שיטות טיפול פסיכותרפי קבוצתי, בהן נפגש המטפל (או צוות של מטפלים) עם קבוצת מטופלים, שעל פי רוב בעיותיהם הנפשיות דומות (ולעתים גם שונות). בעשורים האחרונים פותחו שיטות לטיפול זוגי או משפחתי. הזוג או בני המשפחה נפגשים עם המטפל/ים כדי לתקן את מערכת היחסים ביניהם, שהיא, לפי שיטה זו, שורש הבעיה. המטפל מאתר את "הפציינט המזוהה" (i.p )במשפחה ומרחיב את הפוקוס כך שאחרים ילמדו על חלקם בהיווצרות הסימפטומים.
קיימים זרמים רבים בשיטות העבודה בטיפול המשפחתי/זוגי בראשם הזרם של הפסיכיאטר הנודע סלוודור מינושין.
טיפול בהבעה ויצירה
טיפול בהבעה ויצירה (מכונה גם טיפול באמנויות) הוא ענף מתחום הפסיכותרפיה המציע דרך בלתי מילולית וסימבולית לביטוי עצמי, רגשי ותחושתי. הטיפול מאפשר שילוב של הבעה מילולית והבעה אמנותית. להבדיל טיפול פסיכולוגי באמצעות דיבור בלבד, טיפול בהבעה ויצירה מתבצע על ידי מטפלים בעלי הכשרה ייחודית בתחומם.
הטיפול משתמש באמנויות כדי לחשוף ולהבין תהליכים נפשיים, ומספק סביבה שבה יכולים רגשות מודחקים ולא מודעים לעלות על פני השטח.
טיפול פסיכולוגי בהבעה ויצירה מתחלק למספר שיטות:
טיפול באמנות – טיפול המשלב ביטוי אמנותי באמנות חזותית
ביבליותרפיה – טיפול בכתיבה יוצרת
טיפול בתנועה או במחול – טיפול המשלב ביטוי אמנותי באמצעות הגוף
טיפול במוזיקה – טיפול המשלב שימוש בכלים מוזיקליים ובשירה
טיפול בדרמה – טיפול המשתמש בדרמה כאמצעי הרחקה ויוצר תהליכים נפשיים מתוך התהליך הקבוצתי וההזדהות עם הסיפור והדמויות הדרמתיים.
פסיכודרמה – שיטת טיפול אישית במסגרת קבוצתית המשתמשת בהעלאת חוויות עבר והמחזתן.
טיפול אסטרטגי-אינטגרטיבי
בתפיסה זו מושם דגש על כך שמה שמפריע לאדם אינה המציאות כפי שהיא באמת, אלא הסימולציה של המציאות ותמונתה בתפיסתו של האדם. בשיטה זו נעשה ניסיון לשלב מרכיבים משיטות שונות. השיטה מתמקדת בתלונות של המטופל ובסימפטומים שלו, המטפל מתחבר ו'יורד' לעולמו של המטופל ומתאים עצמו לעולם הערכים של המטופל, כאשר הוא משהה באותו זמן את תפיסת עולמו, הוא מנסה לנסח מחדש את התלונות באופן חיובי יותר, יש מקום לדמיון באמצעות דמיון מודרך. הטיפול הינו קונקרטי ומוגבל לפי "חוזה טיפולי" בתוצאות ובזמן. בשיטה זו קיימת מניפולציה על המטופל באמצעות הנחיות פרדוקסליות. המטפל נותן למטופל "שיעורי בית" ומשלב אמצעים מגוונים כמו היפנוזה, טיפול משפחתי, קיום טקסי מעבר ואף נתינת תרופות כאשר הדבר מתחייב.